<h1>רי"ץ גיאת הלכ' סוכה</h1>
<h2>דף כב.</h2>
ת"ר זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה. מכאן אמרו סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים אפרסקים שקדים רמונים פרכילי ענבים ועטרות שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי יום טוב אחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו דאמר איני בודל (בהם) [מהם] כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו. ואם נפלו בשבת אסור לטלטלן ואסורים באכילה דכיון דמוקצים נינהו אסורין לטלטל. נפלו ביום טוב מותרין לטלטל ואסורין באכילה. נפלו במועד אסורים באכילה ומחזיר למקומן דמוקצין למצוה נינהו ואם התנה עליהם מתחלתו ואמר כל זמן שאני רוצה אני מותר הרי זה מותר.
<h2>דף מה.</h2>
ת"ר זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה. מכאן אמרו סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים אפרסקים שקדים רמונים פרכילי ענבים ועטרות שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי יום טוב אחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו דאמר איני בודל (בהם) [מהם] כל בין השמשות דלא חלה קדושה עלייהו. ואם נפלו בשבת אסור לטלטלן ואסורים באכילה דכיון דמוקצים נינהו אסורין לטלטל. נפלו ביום טוב מותרין לטלטל ואסורין באכילה. נפלו במועד אסורים באכילה ומחזיר למקומן דמוקצין למצוה נינהו ואם התנה עליהם מתחלתו ואמר כל זמן שאני רוצה אני מותר הרי זה מותר.
<h2>דף קנד:</h2>
שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביו"ט ג' בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט זה הכלל כל שאלו ינטל האילן והיא יכולה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביו"ט. פי' שתים וכולי דקתני לאו דפנות נינהו דהא קתני לקמן העושה סוכתו בין האילנות ואילנות דפנות כשרה אלא קורות הסכוך (והסוך) [והסיכוך] עומד על גביהן ומשמע דבשלש קורות סגי ליה ואם נתן רביעית תוספת בעלמא הוא ולנוי הוא דעבידנא מדתני ג' בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט ש"מ בהנהו ג' הוא דסגי ליה ומשום דקא משמש בצדי אילן נגעו בה הילכך אם חטט בצדי אילן והניח שתי קורות עליו ושלישית העמידה בידי אדם אי נמי הניח אותה בצדי האילן ושתים בדבר המעמיד אותה בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביו"ט דקא משתמשי בצדי האילן ביו"ט אבל המעמיד השלש בידי אדם ורביעית על צדי האילן כיון דיכולה לעמוד באותן ג' ואם ינטל האילן נמצאת עומדת בהן כשירה היא ועולין לה ביום טוב. ובפרקין דמי שהחשיך (שבת קנד:) אמרינן אביי אשכחיה לרבה דקא משכשך (לביה) [לבריה] אגבא דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים א"ל צדדים הם וצדדין לא גזרו בהו רבנן ומנא תימרא דתנן מתיר את החבלים והשקים נופלים וכולי איתביה שתים באילן ואחת בידי אדם או שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט מאי לאו דחק ביה באילן וסכך ביה צדדים דהוו להו צדדין וצדדין אסורין (א)לא דכפייה לאילן ואנח סכוך עליה וכיון דק"ל הילכתא התם צדדין אסורים צדי צדדים מותרים בטיל ליה ממריה דרבה וקם ליה סבריה דאביי.
